1921
גולדה ובעלה מוריס מאירסון, עולים לארץ ישראל ומצטרפים לקבוצת מרחביה. גולדה חיתה בקבוצת מרחביה תחילה כשנתיים ומחצה ולאחר הפסקה עוד כארבעה חודשים.
1922
גולדה מתחילה בפעילות ציבורית במסגרת "מועצת הפועלות" ו"אחדות העבודה
1923
גולדה ומוריס עוזבים את מרחביה ועוברים לתל אביב
1924
גולדה ומוריס עוברים מתל אביב לירושלים. בירושלים סידר להם דוד רמז עבודה במשרדי סולל בונה. מוריס עבד בהנהלת חשבונות וגולדה עבדה כקופאית במשרה חלקית.
מוריס עבד בהנהלת חשבונות וגולדה כקופאית במשרה חלקית במשביר. בשנה זו נולד בנם הבכור מנחם.
1926
בת שנייה מצטרפת למשפחה ושמה - שרה, הוריה של מאיר עולים לארץ ישראל ומתיישבים בהרצליה.
בשנים שבהן התגוררו בירושלים, חיו מוריס, גולדה וילדיהם חיי דוחק רב וידעו מחסור ומצוקה. את שנותיה בעיר תיארה לימים כ"אומללות ביותר בחייה", הן בשל היעדר ההגשמה החלוצית והן בשל העוני. היא סיפרה שכדי להכניס את בתה לגן היה עליה להתנדב לכבס את בגדי כל הילדים שבו, משום שלא הייתה יכולה לעמוד בתשלום הנדרש מההורים.
1928
גולדה מקבלת תפקיד ציבורי ראשון עם היבחרה למזכירת מועצת הפועלות מטעם "אחדות העבודה" לצדה של עדה פישמן נציגת "הפועל הצעיר"
גולדה נפרדת מבעלה מוריס ועוברת לתל אביב עם ילדיה
ב-1928 הציע לה דוד רמז, לשמש מזכירת מועצת הפועלות בהסתדרות. תפקיד זה הפך את מאירסון, שהייתה שייכת למפלגת "אחדות העבודה" שלימים הפכה למרכיב מרכזי של מפא"י, לראש ארגון נשים ציוני גדול. היא ניהלה חיים עמוסי פעילות ונסיעות, והייתה לנואמת נחשבת. מפאת העבודה היה עליה לעבור לתל אביב עם ילדיה.
משה גלבוע: צעדים ראשונים
אליעזר בן דוב: מכתב למערכת "הפנקס", אדר תרפ"ג 1922, על כינויה של גולדה "עולה חדשה", לאחר 20 חודשים בארץ
חמישים שנה לעליית גולדה מאיר לארץ ישראל 1971-1921
גולדה מאיר: חיי משפחה והגשמה חלוצית
הרצליה אזור ג', בוניה ובניה (קובץ PDF). על הוריה של גולדה. על פי ראיון עם הנכד יונה קמה (2009), ומתוך הספרים: ראשוני הרצליה, הרצליה, ראשיתה והתפתחותה מאת בן ציון מיכאלי, והרצליה - היובל הראשון מאת ד"ר מרדכי נאור
כתב התחייבות לגן לילדי אמהות עובדות - התחייבות לתשלום שכ"ל לגן הילדים