"ביום "המשכורת" הייתי ממהרת כחץ מקשת לחנות המכולת הקטנה שבפינה, כדי לנסות ולפתות את החנווני שיקבל פתק ששוויו לירה אחת (100 גרושים), תמורת 80 גרוש, וידעתי שיותר מזה לא יהיה מוכן לתת בעדו. אך אפילו אותם 80 גרוש לא ניתנו במזומנים חלילה, אלא בחופן של פתקי אשראי אחרים. בהם הייתי רצה אז אל האשה המוכרת עופות, מתווכחת איתה כעשרים דקות, ולבסוף, ביום מוצלח, הייתי משדלת אותה שתקבל את הפתקים שלי (לאחר שניכתה 10% או 15% מערכם), תמורת חתיכה קטנה של עוף שאיתה אוכל לבשל מרק לילדים."

חלוצים, חלוצות ובעיות

מקור: מאיר גולדה, חיי משפחה והגשמה חלוצית, חיי, ספריית מעריב, 1975, עמ' 95-74

ז' בתשרי, תרצ"א (29/9/30)
לח' ג. מאירסון ולמועצת הפועלות כאן
ח.נ.

ועדת המשכורת דנה בישיבתה המלאה בבקשת הח' ג. מאירסון להוסיף למשכורתה על חשבון ההוצאות המרובות הכרוכות בטפול בילדתה החולה מדצמבר 1929.

אם כי עצם דרישתה נראית לנו למוצדקת, ביחוד אחרי שלרגלי עבודתה היה עליה להיות לעתים קרובות מחוץ לעיר והטיפול המיוחד בילד החולה עלה לה ביוקר רב (ולכן החלטנו בישיבתנו הקודמת בדבר תוספת של 5 לא"י לחודש), אולם אחרי שהתברר כי המדובר הוא לא על הזמנה להבא, אלא בעד העבר לא מצאנו לאפשרי לאשר תקדים כזה.

בהתחשב בכל זאת עם המדובר לעיל, עם העובדה שהדרישה היא בגבולות השנה התקציבית ובזה שאי-ידיעתה הקודם התבררה (לפי דברי הח' מאירסון), באי-ידיעתה את החוק המאפשר לה לשנות בדרישות מעין אלו, לא נערר אם המוסד יחליט על תשלום חד-פעמי על חשבון זה בגבולות של 20-25 לא"י.

בב"ח

העתק לועה"פ