במהלך שנות הארבעים התחזק מעמדה הציבורי של גולדה מאירסון. הוטלו עליה תפקידים בכירים בזירה הלאומית ואף הבינלאומית. גם לפני כן זכתה למעמד חשוב במפלגתה, אולם פעילותה הייצוגית מחוץ למפלגה, היתה מוגבלת לתחומי הוועד הפועל של ההסתדרות. 

לפני שהחלה בפעילות ההיא טיפלה תחילה במסגרות של נשים, ולאחר הצלחת שליחותה לארצות הברית בראשית שנות השלושים, החלה לעסוק בתחומים שעד אז היו שמורים לגברים בלבד. בין השאר - ייצוג ענייני ההסתדרות במגעים עם הפקידות המנדטורית. 

אלה היו נתוני הפתיחה. בעלייתה ההדרגתית לצמרת היישוב בשנות השלושים המאוחרות ובשנות מלחמת העולם השניההיא חזרה ונעזרה בתכונות שבלטו בעת שליחותה הראשונה בארה"ב: יכולת של תקשורת בלשון פשוטה, שימוש בשכל ישר, כשהדברים עגונים ברובד רגשי עמוק, לויאליות לעמיתיה ודבקות באידיאולוגיה החברתית והלאומית של תנועתה. כל אלה ביצרו את מעמדה במפא"י, ואפשרו את תהליך עלייתה לשלב, שבו היתה אחת משבעה-שמונה המנהיגים חברי מפא"י שמילאו תפקידים בכירים בשנים הראשונות של מדינת ישראל.

בזירה המפלגתית - ראש סיעה (קובץ PDF)

בזירת ההסתדרות והתנועה הציונית (קובץ PDF) - פולמוס עם מפלגות השמאל; שאלת חלוקת ארץ ישראל ו"המטרה הסופית";

זינוק לנבחרת הלאומית (קובץ PDF)

הערות (קובץ PDF)

עם עובד ומכון גולדה מאיר לחקרי עבודה וחברה, אוניברסיטת תל-אביב, 1994