ההסתדרות הכללית, המאבק בבריטים, מלחמת העולם השניה

כאשר שבה לארץ מארה"ב, נבחרה גולדה מאיר למזכירת הוועד הפועל של ההסתדרות ואחר כך לראש המחלקה המדינית שלה.

כאשר שבה לארץ מארה"ב, נבחרה גולדה מאיר למזכירת הוועד הפועל של ההסתדרות ואחר כך לראש המחלקה המדינית שלה. בשנים אלו יצאה גולדה מספר פעמים בשליחות המדינה לגיוס תרומות והשתתפה בקונגרסים ציוניים.

ב-1936 הוקמו מפעלי 'מפדה' על ידי ההסתדרות וגולדה עמדה בראשם. תפקידם היה לגבות מיסים כדי ליצור מקומות עבודה למובטלים הרבים. ב'מפדה' מומשו רעיונות רבים של גולדה לגבי אחריות הכלל למצוקות הפרט. ב-1936 נבחרה לתפקיד יו"ר הוועד המפקח על קופת חולים. היא החזיקה בתפקיד עד 1946. באוגוסט 1937 היא השתתפה בקונגרס הציוני בציריך, ביולי 1938 השתתפה כמשקיפה מטעם התנועה הציונית בוועידה לענייני פליטים, בנובמבר 1938 יצאה לכינוס חירום בלונדון. היא היתה גם צירה בקונגרסים הציוניים וחברה בוועד הפועל הציוני ובוועד הלאומי. באוגוסט 1939 השתתפה בקונגרס הציוני בז'נבה.

על הקונגרס הציוני בציריך, עיתון "דבר" 17.8.1937

בראשית 1941 מונתה גולדה לתפקיד ראש המחלקה המדינית של ההסתדרות.

ביוני 1946, ביום המכונה "השבת השחורה", שבו עצרו הבריטים, בין השאר, את ראשי הסוכנות היהודית, מילאה גולדה מאיר את מקומו של משה שרת כמנהלת המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית. בתפקידה זה היתה הנציגה היהודית החשובה ביותר במשא ומתן עם שלטונות המנדט, שהצר את צעדי הישוב והתכחשו להתחייביותיהם. גם לאחר ששרת שחרר מן המעצר ויצא לארצות הברית, כדי לנהל שם את הפעילות המדינית של הסוכנות היהודית, המשיכה גולדה מאיר בתפקידה במחלקה המדינית עד לכינונה של מדינת ישראל. בקונגרס הציוני העשרים ושלושה היא נבחרה להנהלת הסוכנות.

בדצמבר 1946 נבחרה גולדה לחברה מלאה בהנהלה הציונית ולתפקיד מנהלת המחלקה המדינית של הסוכנות בירושלים. היא שבה להתגורר בירושלים. גולדה נפגשה באופן סדיר עם נציגי השלטון הבריטי בארץ.

הברירה האחת - נאומה של גולדה מאירסון, בוועידת הקיבוץ מאוחד ביגור, עיתון "דבר", 17.6.1946
"דרך היסורים לא שבר רצון נידחי נידחי ישראל להעפיל ולעלות", גולדה מאירסון בישיבת מליאת הוועד הלאומי, עיתון "דבר", 26.11.1946
"אין הצלת יהודים אלא במדינה!" - גולדה מאירסון מחשמלת את הקהל בנאום בבאזל, עיתון "דבר", 13.12.1946

מאמרים