את עבדאללה לא ראיתי שוב מעולם, אף על פי שאחרי מלחמת העצמאות היה אתו משא ומתן ממושך. כעבור זמן סיפרו לי שאמר עלי: "אם יש אדם אחד שהיה אחראי למלחמה הרי זו היא, מפני שהיתה גאה כל כך עד שלא רצתה לקבל את ההצעה שהצעתי לה". עלי לומר שכאשר אני חושבת על מה שהיה קורה לנו כמיעוט "מוגן" בממלכתו של שליט ערבי, שלאחר קצת יותר משנתיים נרצח הוא עצמו בידי ערבים, אינני יכולה להצטער על העובדה שאיכזבתי כל כך את עבדאללה בלילה ההוא. אבל חבל לי שלא הספיק לו אומץ הלב שלא להיכנס למלחמה. הרבה יותר טוב היה לו ולנו אילו היה הוא גאה קצת יותר."
![על גאווה ואכזבה](files/archives/item/thumbsrc/_Coronation__of_King_Abdullah_in_Amman__Sheik_handing_King_Abdullah_proclamation_of_the__crowning__LOC_matpc_14990.jpg)
לאחר הכרזת המלך עבדאללה מכריז על סוף המנדט הבריטי ועצמאות הממלכה השמית של ירדן, 25.5.1946. המקור: ויקיפדיה