"יושב אתה, יהודי ארצישראלי, עם פספורט ארצישראלי בידך, ואתה מקבל ויזה ונוסע למקום שאתה רוצה לנסוע, וסוף סוף יש לך ב י ת. שלשם אתה יכול לשוב, אם אין את מקבל ויזה לאיזה מקום אחר; יש לך בית! ואתה פתאום מתבייש כי כל כך טוב לך בתוך נחשול הצרות, בגיהנום זה שכל העולם היהודי טובע בו. וכל אחד ואחד מאיתנו צריך להרגיש ולהכיר, כי בעד הטוב הזה הוא מחוייב לשלם, ואין מחיר שיקר מדי. ולא רק אנחנו צריכים לדעת זאת, גם הילדים בקרבנו צריכים לדעת, כי אלפי יהודים בגילם, טובים כמוהם ומוצלחים כמוהם, ילדי אמהות יהודיות, מתגוללים היום בכל פינות העולם ללא קורת גג וללא חינוך וללא תקווה ליום מחר! יידעו הילדים שלנו, כי גם הם צריכים להיות מוכנים לשלם בעד האושר הזה, שהם נמצאים בבית."
מתיישבים עובדים בבנייה ביום ייסוד מושב צור משה בשרון, 14.9.1937. צילום: קלוגר זולטן, מאגר התצלומים הלאומי