דברי ראש הממשלה, גולדה מאיר, בפגישה עם וועדת העורכים לרגל כ"ט בנובמבר

באדיבות: גלי צה"ל

השאלה הראשונה שנשאלה ראש הממשלה, הגברת גולדה מאיר, בפגישתה השנתית היום, לרגל כ"ט בנובמבר מחר עם ועדת העורכים, היתה בענייני מדיניות הממשלה בשטחים ומדיניות הבטחון הכוללת. נביא את תשובתה של הגברת מאיר בסוגייה זו בשלמותה:

אני רוצה להסתפק רק בסיכום שהיה בממשלה אחרי דיון יסודי וממושך ועל דעת כל הממשלה, שאין שינוי במדיניות הממשלה בפעולתנו בשטחים. אינני צריכה להסביר במסיבה הזאת, שהמלחמות שאנחנו ניהלנו ומנהלים גם עכשיו אינן לפי בחירתנו ותגובתנו למעשי טרור, אינן כאלה שאנחנו היינו בוחרים בהן לולא מעשי טרור ולולא ההכרח הראשוני להגן על חיינו ועל מדינתנו. מי שאיננו מוכן לוותר על עצמאותנו ועל הגנתנו ומבין שכאשר במלחמה – המדינה והעם עומדים בסכנה ולא ייעץ לנו להכנע, יודע שעם מלחמה יש דברים האיומים ביותר – הרג.

ואם אנחנו איננו מוכנים להיהרג אז אין ברירה, מוכרחים לירות. וכאשר יורים, נהרג מישהו אחר. וכאשר יש טרור, אז יש להלחם נגד טרור. אי אפשר להגיד שהמדיניות בשטחים, על דעת כולם, ועל דעת זרים, ולא רק על דעת זרים ידידים, גם על דעת זרים עוינים, המדיניות שלנו בשטחים התחילה, ולו זה היה תלוי בנו הייתה נמשכת ועדיין ביסודה היא נמשכת, מדיניות הליברלית ביותר שהייתה ידועה בעולם כולו של צבא שיושב בשטחים שהוא כבש.

אבל אם אנחנו עומדים בפני מעשי טרור יום-יום ולילה-לילה, ובמקומות אחדים שעה-שעה, אין ברירה ולא מתוך חדווה. יש לחפש כל מיני דרכים, לא רק להעניש כי אם גם להרתיע. מעשה שלא קורה, פירוש הדבר שגם לא צריכים להעניש את מישהו, והרתעה היא חלק מההגנה, אולי החלק הטוב ביותר של ההגנה, מפני שאין סכנה לנתקף ובמקרה זה אנחנו, ובמילא אין גם עונש על התוקף, כאשר מונעים אותו מתקיפה; שכרוכים בזה דברים לא נעימים, על זה יכולים לחשוב רק אנשים שהם תלושים באופן אבסולוטי מהמציאות, אבל מי שחי פה, וזר אוביקטיבי – לא אוהד ישראל, כי אם זר אוביקטיבי, לא יכול להגיע למסקנה אחרת שבמצב כזה אין לנו ברירה מאשר לעשות מעשים שאיננו רוצים. אין איש בארץ שרוצה בזה, אבל הברירה היא לוותר על חיים, וזה איננו מוכנים. ורק כך צריכים לראות את מדיניות של הממשלה.

אל נשכח, ואינני יודעת אם זה היה מרתיע, אבל עובדה היא ששנתיים וחצי אחרי המלחמה, עם כל המעשים שהיו בשטחים ועכשיו גם פה ושם בישראל הקטנה, לא היה ואין, ואני מקווה שלא יהיה משפט מוות אחד. ביצוע פסק דין מוות – אף אחד, גם במקרים שחבלנים וטרוריסטים נתפסו בעצם המעשה. גם זה, אינני יודעת אם יש מקרים דומים בעולם. אבל אמרתי, הוספתי את הדברים האלה, רק בכדי שנדע שזו היא... זהו הכרח ואין מנוס ממנו. זו עדיין מלחמה.    

החומר מצוי בארכיון ומרכז מידע ע"ש גולדה מאיר, בית ברל ובמכון ליהדות זמננו, המדור לתיעוד בעל פה, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

העמותה להנצחת זכרה של גולדה מאיר