באמצע 1943 מחריפה מערכת היחסים בין היישוב היהודי בארץ ישראל ובין ממשלת המנדט. מדיניות הספר הלבן מתבצעת בקפדנות במהלכה נערכים חיפושים אחרי נשק ביישובים. שיתוף הפעולה עם "ההגנה" מגיע לקיצו.
על רקע זה נערך משפטם של שני חברי "ההגנה": אריה סירקין (עבד באגודת יורדי הים בחיפה, המסונפת להסתדרות העובדים ולמועצת פועלי חיפה) ואברהם רייכלין (נהג מונית בחיפה) שהואשמו בהברחת נשק מהצבא הבריטי. הבריטים ניסו להוכיח כי היהודים גונבים נשק ובאופן זה להוקיע את הסוכנות, ההסתדרות ואת "ההגנה".
גולדה נקראה כעדה מטעם "ההגנה". בדבריה ציינה כי הסוכנות היהודית, הוועד הלאומי וההסתדרות פעלו לפי בקשת השלטונות הבריטיים לגיוסם של צעירים יהודים לצבא הבריטי.
אריה סירקין נדון לשבע שנות מאסר, ואברהם רייכלין נדון לעשר שנים. הבריטים נכשלו בנסיונם למנוע את הפיכת המשפט להפגנה פוליטית.
הארץ, 7.9.1943
גולדה מאיר ותרומתה לחקיקה הסוציאלית בישראל בראי משבר הקורונה
מלחמת יום הכיפורים והסיבות לפריצתה, מבט שונה והיבטים חדשים במחקר - אירוע זום
לעמותת "רוח נשית: עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות" – על פעילותה הברוכה לקידום עצמאותן הכלכלית של נשים נפגעות אלימות בישראל. לפרופ' ועו"ד יובל אלבשן – על פעילותו הענפה, המשלבת חזון, תיאוריה ומעשה שכולם יחד סובבים סביב תרומה חברתית מיוחדת לקידום השוויון והצדק החברתי במדינת ישראל.
נאום שרת החוץ גולדה מאיר בפני באות הסמינר למנהיגות בקהילה, 1962
דיפלומט ישראלי בדימוס, מספר על פגישותיו עם גולדה במשרד החוץ, בבורמה ובפילדלפיה
עקבו אחרי דף העמותה
העמותה להנצחת גולדה מאיר ז"ל מקבלת את פרס ראש הממשלה
