נאום - הודעת ראש הממשלה על המצב המדיני - מלחמת ההתשה, 1970

נאום - הודעת ראש הממשלה על המצב המדיני - מלחמת ההתשה, 1970

י"א אדר א' תש"ל (17 בפברואר 1970)

היו"ר מ. זר: חברי הכנסת, אנו עוברים לסעיף כ"ו בסדר היום: הודעת ראש הממשלה על המצב המדיני. רשות הדיבור לראש הממשלה.

ראש הממשלה ג. מאיר: 

כבוד היושב ראש, כנסת נכבדה. בשבועות האחרונים, גברה תשומת הלב בזירה המדינית הבינלאומית לעניין החזרת תקפם והגשמתם של הסדרי הפסקת האש בין ישראל ובין מדינות ערב, במטרה למנוע הרג והסלמה במצב.

כזכור, מדינות ערב וישראל קיבלו על עצמן התחייבויות להפסקת האש ב-10 ביוני 1967, בהיענות לפניית מועצת הבטחון. אך זמן מועט בלבד לאחר שהודיעו על הסכמתן להסדרי הפסקת האש, נתברר בעליל כי מנהיגי ערב ובראשם נשיא מצרים, רואים בהתחייבויות אלו לא שלב מעבר ממלחמה לשלום, אלא רק מסגרת והזדמנות אשר תיתן להם את השהות, הדרושה לדעתם, להתאוששות ולשיקום צבאותיהם המובסים לקראת חידוש המלחמה נגד ישראל. 

בכמה הודעות במאי-יוני 1969 הבהירו נשיא מצרים ודוברי ממשלתו את אי נכונותם לקיים את הפסקת האש, והצבא המצרי הודיע עוד בצדמבר 1968, על הקמת "אירגון לומי סיני". ב-23 ביולי 1969, הכריז נאצר פומבית על אי הכרתו בקו הפסקת האש. הודעותיו אלו היו מלוות הפגזות ארטילריות כבדות על עמדותינו באזור התעלה, חטיפות מעבר לקווי הפסקת האש, פשיטות ונסיונות של אופנסיבה צבאית, שנועדה למוטט את קווי ההגנה שלנו ולהכשיר את הקרקע לפתיחת מלחמה כוללת.

לאחר שתוקפנות מצרית זו, נפגשה בהגנתם הפעילה והיעילה של כוחותינו, הודיע נשיא מצרים ביולי 1969 על פתיחת "מלחמת התשה" נגד ישראל, כשלב מכין נוסף לקראת מלחמת הכרעה להכחדת ישראל.

כדי להסיר את לחץ ההפגזות על מוצבינו בקו התעלה, וכדי לשבש את תכניותיו של נאצר לפתיחה במלחמה כוללת, פעלו מטוסינו נגד המערך המצרי התוקפני באזור התעלה.

במשך קרוב לשנה הפך נאצר את אזור התעלה למוקד תוקפנות, אך במגמה ללבות את אש המלחמה ביקש להסתיר את מימדי כשלונו מעמו ומיתר עמי ערב, על ידי הודעות מסולפות ומתרברבות על תוצאות הקרבות ביבשה ובאוויר, ועל ההצלחות המדומות אשר בדה מלבו.

לא אסקור עתה את ההתרחשויות מאז סוף יוני 1967, אסתפק בכך שאזכיר, כי בדצמבר 1969 זימן נאצר ברבאט ועידת פסגה ערבית, כדי להשיג תמיכה כלל-ערבית בכפירתו בהפסקת האש, וכדבריו - לגייס את העולם הערבי למסע של "נהרות דם ושמים מאירי אש". חודש לאחר ועידת רבאט, זימן נאצר בקהיר "ועידת מדינות העימות" - סוריה, עיראק, ירדן, מצרים וסודאן - כדי לתאם פעולה צבאית נרחבת ומקיפה של כל מדינות ערב וצבאות ערב נגד ישראל, בכל החזיתות.

ישראל נענתה להסדרי הפסקת האש בכל הכנות, כשלב הכרחי לפתרון מדיני מוסכם. במשך כל התקופה הזאת חזרה ישראל והדגישה את נכונותה לשמור על הפסקת האש על בסיס של הדדיות, אך תשובת המצרים להודעותינו היתה הגברת ההפגזה הארטילרית והרחבת התוקפנות.

אל מול החלטתו המוצהרת ופעולותיו של נאצר להרחבת מלחמת ההתשה הגביר צה"ל את פעולותיו נגד מטרות צבאיות בעומקה של מצרים.

בנאומי בכנסת בעת הצגת הממשלה החדשה ב-15 בדצמבר 1969 אמרתי: "גם מלחמת ההתשה שכפו עלינו מנהיגי ערב כבר מתישה את המתישים". 

פעילותנו מוגבלת למטרות צבאיות, אך מחמת טעות מצערת שאירעה בנסיבות מיוחדות, נפגע בשבוע שעבר בית חרושת לפלדה, השוכן בקרבת מקום למחנה צבאי. כאשר נתבררה השגיאה, מהודעת הדובר המצרי, פעלנו מעבר למקובל בין כוחות לוחמים, ושר הבטחון הודיע מיד לשלטונות המצריים, באמצעות הצלב האדום והגנרל בול, על פצצת השהיה שנפלה במקום, למען יוכלו לפרקה מבעוד מועד ולמנוע אובדן חיים נוסף. דובר צה"ל מסר על כך מיד בהודעותיו.

חברי הכנסת, אנו לא זכינו לשמוע מפיהם של שליטי ערב, אף מילת הסתייגות אחת מן הפעולות המכוונות לפגוע בישובים חקלאיים שלווים, בבתי ילדים ובתי תינוקות, במרכזי מגורים ואוכלוסיה אזרחית, בכלי שיט אזרחיים, בחנויות כל בו ובאוניברסיטאות, בתחבורה אווירית אזרחית ובבתי נתיבות ועד למעשה התועבה במינכן, שהרי בניגוד למקרה שאירע לאחרונה בבית החרושת לפלדה, היו פעולות ערביות אלו מתוכננות ומכוונות, ובהתאם לקו שננקט מדעת על ידי מדינות ערב, במטרה לגרום להרג חיי אדם, אנשים, נשים וטף.

ההפצצות האחרונות, ובעצם, כל פעולותינו בחזית המצרית מאז מארס אשתקד ואף לפני כן, באו כתגובה על ההפרה הרצופה והמכוונת של הסדרי הפסקת האש. פעילות זו, שבאה בעקבות --- המצריות, מכוונת לשלוש מטרות, ולהן בלבד: (א) להביא לתודעת שליטי מצרים שביטול הפסקת האש על ידם, מוכרח להביא לידי לוחמה משני הצדדים,ולא יכולה להיות שמירה על הפסקת האש רק מצד אחד - מצידנו; (ב) לשבש את התכנות והתכנון הצבאי המצרי המכוון להרחבת התוקפנות ולהגברתה; (ג) להבהיר למצרים כי באין הפסקת אש מצידם - לא נניח להם לנהל נגדנו מלחמת התשה על פי נוחותם, שיקוליהם ותכניותיהם, באין מפריע ובאפס התגוננות פעילה מצידנו.

במשך השבועיים האחרונים, חזרתי והודעתי שלוש פעמים, ב1, ב-9, וב-12 בפברואר השנה, כי אם תקיים מצרים את הפסקת האש שהתחייבה עליה, ישרור שקט משני עברי הקו, לא תהיינה יריות ולא תהיינה הפצצות. הודעות עם תוכן זה נמסרו גם מפי שר הבטחון וגם מפי שר החוץ.

נשיא מצרים מסר אף הוא שורת הודעות בשבועות האחרונים. ב-2 בפברואר חזר על סיסמת חארטום: "מה שנלקח בכוח - לא יוחזר אלא בכוח". יומיים לאחר מכן, דיבר אל הוועד המרכזי

 

X